לממצא חריג ב-MRI מוח יכולות להיות השלכות קליניות משמעותיות, שכן הוא עשוי להצביע על נוכחות של מצבים או הפרעות נוירולוגיות שונות. המשמעות הקלינית של הממצא החריג תלויה במספר גורמים, לרבות מאפיינים בהדמיה, המיקום בתוך המוח, הסימפטומים וההיסטוריה הרפואית של המטופל ותוצאות בדיקות אבחנתיות אחרות. לעיתים קיימות מספר אפשרויות טיפול, ולכן יש חשיבות להתייעץ עם נוירולוג או נוירוכירורג המומחים בטיפול במחלות של מערכת העצבים. במקרים מסויימים ההערכה הראשונית של ממצא חריג ב-MRI מוח צריכה לכלול התייעצות גם עם נוירוכירורג וגם עם נוירולוג. גישת צוות רב תחומית, הכוללת נוירולוגים, נוירוכירורגים, נוירורדיולוגים ומומחים אחרים, עשויה להועיל במקרים מורכבים כדי להבטיח הערכה מקיפה ותכנון טיפול.
באופן כללי יש לפנות לנוירוכירורג כאשר הממצא החריג ב-MRI קשור לנגע מבני שעלול לדרוש התערבות ניתוחית, כגון גידול מוחי, דימום במוח או הידרוצפלוס (הצטברות נוזלים). וכמובן במידה והממצא החריג גורם לתסמינים נוירולוגיים עקב לחץ על רקמת מוח בריאה (חולשת צד, כאבי ראש, הפרעות דיבור, בלבול, וכו׳…) שעשויים להשתפר מטיפול ניתוחי.
להלן כמה דוגמאות נפוצות לממצאים חריגים ב-MRI מוח שמצריכים פניה לייעוץ נוירוכירורג:
- גידול במוח: ממצאים החשודים כגידולים מוחיים ב-MRI, כגון גליומה, מנינגיומה או נגעים גרורתיים עלולים לגרום לתסמינים כגון כאבי ראש, התקפי פרכוס, חסרים נוירולוגיים או שינויים קוגניטיביים. ההחלטה על הטיפול הנכון תלויה בגורמים כגון סוג הגידול, גודלו, המיקום וקצב הגדילה. כמו כן מצב בריאותו הכללי של המטופל.
- דימום מוחי: המשמעות הקלינית וההחלטה על הטיפול הנכון במקרים של דימום מוחי תלויים בגורמים כגון הגורם לדמם (ספונטני, קרע במפרצת או טראומתי), במיקום הדמם (בתוך רקמת המוח או בחללים המקיפים את המוח), סימני הלחץ וההסתמנות הנוירולוגית. הטיפול בדימום יכול להיות שמרני על ידי השגחה בלבד והמתנה לספיגה ספונטנית, או ניתוחי לניקוז הדמם במידה והדמם גורם ללחץ תוך גולגלתי מוגבר ותסמינים נוירולוגיים.
- שינויים בחומר הלבן: ממצאים של אותות חריגים בחומר הלבן של המוח ב-MRI עשויים להופיע במצבים כמו מחלות דלקתיות של המוח (דה-מיילינציה למשל טרשת נפוצה), או איסכמיה מיקרווסקולרית כרונית עקב בעיה בכלי הדם המוחיים. המשמעות הקלינית של שינויים בחומר הלבן תלויה בגורמים כמו היקף וחומרת החריגות, תסמינים קשורים וגורמי סיכון למחלות כלי דם במוח. ברוב המקרים הטיפול יהיה על ידי נוירולוג.
- מצבים דלקתיים או זיהומיים: שינויי אותות ב-MRI עשויים להצביע על מצבים דלקתיים או זיהומיים של המוח, כגון אנצפליטיס (דלקת של המוח), מחלות דלקתיות אוטואימוניות (למשל טרשת נפוצה) או זיהום באבצס. המשמעות הקלינית תלויה בגורמים כמו הגורם הבסיסי, חומרת התסמינים והתגובה לטיפול. רוב המקרים יטופלו על ידי נוירולוג. תפקיד הנוירוכירורג הוא בעיקר כאשר יש צורך בביופסיה מוחית לצורך אבחנה, או במקרים של זיהום עם אבצס המצריך ניקוז ניתוחי של המוגלה.
- מומים מבניים: MRI עשוי לגלות חריגות מבניות של המוח, כגון חריגות התפתחותיות, מומים בכלי הדם או הידרוצפלוס. המשמעות הקלינית של ממצאים אלו תלויה בגורמים כגון סוג והיקף החריגה, סימפטומים נלווים וסיבוכים אפשריים.
לפני כל ניתוח ובפרט ניתוח מוח כדאי לקבל חוות דעת נוספת אצל רופא אמין ובעל נסיון. ד״ר שטראוס בעל נסיון רב בניתוחי מוח הן בגישות פתוחות (קרניוטומיה) והן בניתוחים בגישות זעיר פולשניות (ניתוחי לייזר, ביופסיות סטריאוטקטיות, ניתוחים רובוטיים) כמתבקש ממחלתו ומצבו הרפואי של המטופל.
דילוג לתוכן